יום שישי, 25 בדצמבר 2009
סיכת יויו - הדרכה מצולמת
על אחת התמונות של ה"צעיף עם טריק" שפרסמתי בפורום "אומנות הטכסטיל והליבוד" הופיעה סיכת יויו. בעקבות ההתעניינות, צילמתי הדרכה להכנת הסיכה.
אני משתמשת בסיכות האלה לצרכים רבים, כמו סיכה לבגד (או צעיף...), סיכת טיקטק לשיער, קשת לשיער, קישוט לתיק, מגנט למקרר ועוד ועוד כיד הדמיון. הבנתם את הרעיון. תוסיפו לזה את העובדה שהן כ"כ פשוטות ומהירות להכנה מה שהופך אותן לשוות במיוחד...
בשלב ראשון, צריך להחליט על גודל ה"יויו". גודל הסיכה נקבע מגודל העיגול שנגזור, שצריך להיות פי 2 מגודל ה"יויו" הרצוי פלוס בערך 0.5 ס"מ לתפרים. אני משתמשת במכסה של קופסת פח בתור "גיזרה".
בשלב הזה, למעשה היויו מוכן ואפשר להתחיל להשתעשע..
בדוגמא הזו, הוספתי עיגול בד קטן (פשוט גזור, ללא שום גימור) שיוסיף צבע ומעליו תפרתי כפתור. את זה תפרתי לרצועת גומי עבה ואיכותית, סגרתי לצורת גומייה ויצרתי קשת לשיער לנעמי.
זהו, מחכה לראות את ה"יויואים" שלכם.. עבודה מהנה!
אני משתמשת בסיכות האלה לצרכים רבים, כמו סיכה לבגד (או צעיף...), סיכת טיקטק לשיער, קשת לשיער, קישוט לתיק, מגנט למקרר ועוד ועוד כיד הדמיון. הבנתם את הרעיון. תוסיפו לזה את העובדה שהן כ"כ פשוטות ומהירות להכנה מה שהופך אותן לשוות במיוחד...
בשלב ראשון, צריך להחליט על גודל ה"יויו". גודל הסיכה נקבע מגודל העיגול שנגזור, שצריך להיות פי 2 מגודל ה"יויו" הרצוי פלוס בערך 0.5 ס"מ לתפרים. אני משתמשת במכסה של קופסת פח בתור "גיזרה".
מסמנים על צד שמאל של הבד וגוזרים.
בשלב זה, תופרים ביד מסביב להיקף העיגול. המהדרין, יוצרים מכפלת קטנה ואז תופרים. אבל היות וממילא תהיה "סגירה" מעל היויו - של כפתור או יויו קטן יותר וכד' - אני מוותרת על המכפלת ופשוט תופרת במרחק של כ - 2 מ"מ מהקצה.
מסיימים לתפור את כל ההיקף, מושכים בחוטים ומכווצים עד הסוף. לסגירה, קושרים את קצות החוטים.
בדוגמא הזו, הוספתי עיגול בד קטן (פשוט גזור, ללא שום גימור) שיוסיף צבע ומעליו תפרתי כפתור. את זה תפרתי לרצועת גומי עבה ואיכותית, סגרתי לצורת גומייה ויצרתי קשת לשיער לנעמי.
יום חמישי, 17 בדצמבר 2009
מתנה חורפית לחנוכה
אני מלכת הרגע האחרון. לא חשוב כמה זמן יש לי, בסוף הכל נעשה ברגע האחרון. בדר"כ זה מצליח. לפעמים לא..
אתמול היתה לנו הדלקת נרות משפחתית, ולמרות שהודיעו על חנוכה מספיק זמן מראש..., ואפילו שהחלטתי מראש מה אני רוצה להכין, בסוף כרגיל, הכל היה מוכן ממש ברגע האחרון.
את הרעיון לקחתי מההדרכה הנהדרת בבלוג של taltalm - צעיף עם טריק. צד אחד של הצעיף הוא פליז מחמם וצד שני בד כותנה משמח. הוא נסגר בשני תיקתקים מה שנותן לו מראה של ספק צעיף ספק מטפחת. אירופאי שכזה...
ספרתי שמונה (!!) בנות משפחה, מגיל 16 ועד 85 והקמתי מפעל קטן לצעיפים..
נורא התחשק לי לארוז אותם בנייר משי, רק שלא היה לי. ברגע האחרון צריך לאלתר. הסתכלתי מסביבי וראיתי את שקיות הטול של אלבומי המיני. מתאים בול.
ואם כבר הזכרתי אותם, אז הנה אלבומי המיני החתיכים -
מזל שברגע האחרון הגיעה אדרת ועזרה לי לתפור את התיקתקים, והכל היה מוכן ממש בזמן...
אתמול היתה לנו הדלקת נרות משפחתית, ולמרות שהודיעו על חנוכה מספיק זמן מראש..., ואפילו שהחלטתי מראש מה אני רוצה להכין, בסוף כרגיל, הכל היה מוכן ממש ברגע האחרון.
את הרעיון לקחתי מההדרכה הנהדרת בבלוג של taltalm - צעיף עם טריק. צד אחד של הצעיף הוא פליז מחמם וצד שני בד כותנה משמח. הוא נסגר בשני תיקתקים מה שנותן לו מראה של ספק צעיף ספק מטפחת. אירופאי שכזה...
ספרתי שמונה (!!) בנות משפחה, מגיל 16 ועד 85 והקמתי מפעל קטן לצעיפים..
יום שישי, 11 בדצמבר 2009
מפגשים
ביום שישי בבוקר התקיים מפגש פורום "אמנות הטקסטיל והליבוד" אצל קרן פרפרים.
אני קוראת סמויה בפורום כבר כמה חודשים. נהנית ולומדת ומגלה בלוגים נפלאים ומעוררי השראה. מזמן רציתי להצטרף אבל איכשהו נשארתי בעמדת הצפייה. המפגש היה הזדמנות לעבור צד..
את קרן היכרתי לפני 15 שנה בצבא ומאז לא נפגשנו. לפני כמה חודשים, בעודי קוראת כהרגלי בבלוג שלה זיהיתי אותה מתוך אחת התמונות בדף מעוצב שהיא פרסמה. שלחתי לה מסר נרגש ובשישי שמחתי לסגור מעגל..
במפגש התקיימה החלפה של פנקס מחטים. מצאתי ברשת מיני הדרכות, כולל הדרכה בספר (המקסים והמומלץ) של טילדה שבדיוק קיבלתי. החלטתי לעשות לפנקס כריכה קשה בסגנון המחברות שלי. בחרתי לכריכה בד של Heather Bailey שאני מאד אוהבת בגוונים של ורוד ול"דפים" הפנימיים שילוב בדים - נקודות בורוד ולבן (מבדים למעצבים) ופסים בורוד ולבן (מגולדשטיין בנחלה). הוספתי לדפים גימור קרושה להשלמת המראה הרומנטי... על הצד הפנימי של הכריכה הדבקתי נייר מדוגם שקניתי אצל נתנאלה בתחילת השבוע (בחנות הפיסית המופלאה שמחייבת ביקור!!).
ואחרי כ"כ הרבה מילים על פנקס כ"כ קטן, הנה גם כמה תמונות -
את הפנקס הגרילה קרן פרפרים, ולשמחתי הרבה אהבה אותו!!
וזה הפנקס שקיבלתי מאמא ענת. מצוייר ביד. תודה ענת. הוא מקסים וכבר בשימוש!
ודבר נוסף -
במפגש פגשתי גם את עופרה, בעלת המותג petit. עופרה מייצרת מטבחי משחק יפהפיים לילדים. מעוצבים ברוב טעם, חגיגה של ממש. לכבוד מכירת המטבח ה - 100 (!!), עופרה הכריזה על מבצע למהלך חודש דצמבר - 100 ש"ח הנחה בקניית מטבח. כנסו ותתאהבו - כאן.
אני קוראת סמויה בפורום כבר כמה חודשים. נהנית ולומדת ומגלה בלוגים נפלאים ומעוררי השראה. מזמן רציתי להצטרף אבל איכשהו נשארתי בעמדת הצפייה. המפגש היה הזדמנות לעבור צד..
את קרן היכרתי לפני 15 שנה בצבא ומאז לא נפגשנו. לפני כמה חודשים, בעודי קוראת כהרגלי בבלוג שלה זיהיתי אותה מתוך אחת התמונות בדף מעוצב שהיא פרסמה. שלחתי לה מסר נרגש ובשישי שמחתי לסגור מעגל..
במפגש התקיימה החלפה של פנקס מחטים. מצאתי ברשת מיני הדרכות, כולל הדרכה בספר (המקסים והמומלץ) של טילדה שבדיוק קיבלתי. החלטתי לעשות לפנקס כריכה קשה בסגנון המחברות שלי. בחרתי לכריכה בד של Heather Bailey שאני מאד אוהבת בגוונים של ורוד ול"דפים" הפנימיים שילוב בדים - נקודות בורוד ולבן (מבדים למעצבים) ופסים בורוד ולבן (מגולדשטיין בנחלה). הוספתי לדפים גימור קרושה להשלמת המראה הרומנטי... על הצד הפנימי של הכריכה הדבקתי נייר מדוגם שקניתי אצל נתנאלה בתחילת השבוע (בחנות הפיסית המופלאה שמחייבת ביקור!!).
ואחרי כ"כ הרבה מילים על פנקס כ"כ קטן, הנה גם כמה תמונות -
וזה הפנקס שקיבלתי מאמא ענת. מצוייר ביד. תודה ענת. הוא מקסים וכבר בשימוש!
ודבר נוסף -
במפגש פגשתי גם את עופרה, בעלת המותג petit. עופרה מייצרת מטבחי משחק יפהפיים לילדים. מעוצבים ברוב טעם, חגיגה של ממש. לכבוד מכירת המטבח ה - 100 (!!), עופרה הכריזה על מבצע למהלך חודש דצמבר - 100 ש"ח הנחה בקניית מטבח. כנסו ותתאהבו - כאן.
יום שני, 7 בדצמבר 2009
אלבום ממוחזר לחצאית...
מופרך ככל שזה נשמע, מיחזרתי אלבום לחצאית...
לפני שנתיים ייצרתי דגם של אלבום מבד שהיה בעיני מרהיב. בד קטיפה כחול עם הדפסי פרחים גדולים בורוד פוקסיה וכתום. קראתי לו "יום יום חג" אבל הכינוי שתפס יותר היה "עזה - ניו-יורק"... למרבה ההפתעה הייתי פחות או יותר היחידה שאהבה אותו...
אז קודם כל הנה האלבום לשיפוטכם -
אחרי שהשתכנעתי ש - Best Seller כבר לא ייצא ממנו, החלטתי לפרק את האלבומים שנותרו לי, ולתפור מהבד החורפי והמקסים הזה חצאית לנעמי. הבד הספיק לי ב-ד-י-ו-ק. אחת השכבות של החצאית הורכבה משלוש פיסות בד במקום שתיים לפי הגזרה, ולשכבה התחתונה הסתפקתי ב - 5 ס"מ במקום 10, כי זה מה שנשאר..
והנה תמונות החצאית (מסתובבת, ברור) -
לפני שנתיים ייצרתי דגם של אלבום מבד שהיה בעיני מרהיב. בד קטיפה כחול עם הדפסי פרחים גדולים בורוד פוקסיה וכתום. קראתי לו "יום יום חג" אבל הכינוי שתפס יותר היה "עזה - ניו-יורק"... למרבה ההפתעה הייתי פחות או יותר היחידה שאהבה אותו...
אז קודם כל הנה האלבום לשיפוטכם -
אחרי שהשתכנעתי ש - Best Seller כבר לא ייצא ממנו, החלטתי לפרק את האלבומים שנותרו לי, ולתפור מהבד החורפי והמקסים הזה חצאית לנעמי. הבד הספיק לי ב-ד-י-ו-ק. אחת השכבות של החצאית הורכבה משלוש פיסות בד במקום שתיים לפי הגזרה, ולשכבה התחתונה הסתפקתי ב - 5 ס"מ במקום 10, כי זה מה שנשאר..
והנה תמונות החצאית (מסתובבת, ברור) -
יום שלישי, 4 באוגוסט 2009
מחשבות על היומן לתינוק
כמו שכתבתי - היומן לתינוק יצא לדרך, אחרי למעלה משנה של מחשבה ועבודה. עכשיו כשהוא כבר "ברשות הרבים" ישבתי וכתבתי קצת מהמחשבות שליוו אותי בתהליך היצירה -
יומן לתינוק הוא מזכרת נפלאה מאחת התקופות המשמעותיות והמרגשות בחיים. הרבה אחרי שהעריסה תאופסן והעגלה תשכח, יומן התינוק הופך לפריט ייקר ערך.
השנה הראשונה היא שנה של קסם, עמוסה ברגשות, בחוויות, בפעמים ראשונות, בצחוק, בכאב, בתקוות וחששות. והיא חולפת מהר... נצנוץ של רגע בחיים.
יומן התינוק הוא כמו קפסולה של זכרונות, אוצר ומשמר ומזכך את הרגעים הנדירים של התינוק שנולד וההורות שנובעת.
אז מה כותבים ביומן לתינוק?
"הפעמים הראשונות"
קודם כל, תעוד של "הפעמים הראשונות". אלה שמשום מה אנחנו אוהבים לזכור. כאילו שכ"כ חשוב אם זה קרה בגיל שלושה או ארבעה חודשים... ובכל זאת, אנחנו אוהבים לזכור את הפרטים הקטנים שביחד מרכיבים את התמונה כולה: הפעם הראשונה שיצאנו לטיול, הפעם הראשונה שחייכת, הפעם הראשונה שהתהפכת, הפעם הראשונה שישנת לילה שלם..., הפעם הראשונה שקראת לי אמא...
"אמא כותבת לך"
אני מדמיינת שעת בוקר מוקדמת, אחרי לילה של הנקה. שקט בבית. ואמא כותבת לך. משתפת אותך ברגשות שלי, מספרת לך על הדבר המופלא הזה שקרה לי, על החיים שלי שהשתנו לנצח, על התקוות והפחדים שלי. כמה מרגש יהיה בעוד כמה שנים לקרא את מה שכתבתי, בכתב ידי, לילד הזה שגדל.
"מברכים אותך"
לא רק אנחנו מתרגשים מלידתך. סבא וסבתא, משפחה וחברים, אנשים קרובים ויקרים לנו מתרגשים ומברכים אותך.
"ג'בריש" – כל אותם שיבושי לשון, מילים מומצאות שחלקן מאומצות ונכנסות אחר כבוד ללקסיקון המשפחתי הפרטי. הכי חמוד שיש. הכי מצחיק שיש. הכי כיף להיזכר.
"ערכים ותפיסות עולם"
קצת כבד לכתוב על ערכים ותפיסות עולם. קצת גדול. כדאי להמתין לרגע של שאר רוח, ולכתוב. מה הם הערכים ותפיסות העולם שלנו כהורים, כאנשים, כמשפחה. מה הם הערכים שחשובים לנו ושנרצה לגדל את ילדינו לאורם. מה חשוב לנו להנחיל להם. בשלבים מאוחרים יותר כשהשגרה ומטלות היום יום משתלטות יהיה מעניין לקרא מה חשבנו ותכננו אז, ברעננות של ההתחלה.
ועוד...
כתיבת יומן לתינוק היא מסע משותף. חולייה מקשרת. מתנה מופלאה להעניק לילד שגדל ושאותה הוא יעריך עד הסוף כשיהפוך להורה בעצמו..
Tweelingen Baby Book – תועד באהבה...
יומן לתינוק הוא מזכרת נפלאה מאחת התקופות המשמעותיות והמרגשות בחיים. הרבה אחרי שהעריסה תאופסן והעגלה תשכח, יומן התינוק הופך לפריט ייקר ערך.
השנה הראשונה היא שנה של קסם, עמוסה ברגשות, בחוויות, בפעמים ראשונות, בצחוק, בכאב, בתקוות וחששות. והיא חולפת מהר... נצנוץ של רגע בחיים.
יומן התינוק הוא כמו קפסולה של זכרונות, אוצר ומשמר ומזכך את הרגעים הנדירים של התינוק שנולד וההורות שנובעת.
אז מה כותבים ביומן לתינוק?
"הפעמים הראשונות"
קודם כל, תעוד של "הפעמים הראשונות". אלה שמשום מה אנחנו אוהבים לזכור. כאילו שכ"כ חשוב אם זה קרה בגיל שלושה או ארבעה חודשים... ובכל זאת, אנחנו אוהבים לזכור את הפרטים הקטנים שביחד מרכיבים את התמונה כולה: הפעם הראשונה שיצאנו לטיול, הפעם הראשונה שחייכת, הפעם הראשונה שהתהפכת, הפעם הראשונה שישנת לילה שלם..., הפעם הראשונה שקראת לי אמא...
"אמא כותבת לך"
אני מדמיינת שעת בוקר מוקדמת, אחרי לילה של הנקה. שקט בבית. ואמא כותבת לך. משתפת אותך ברגשות שלי, מספרת לך על הדבר המופלא הזה שקרה לי, על החיים שלי שהשתנו לנצח, על התקוות והפחדים שלי. כמה מרגש יהיה בעוד כמה שנים לקרא את מה שכתבתי, בכתב ידי, לילד הזה שגדל.
"מברכים אותך"
לא רק אנחנו מתרגשים מלידתך. סבא וסבתא, משפחה וחברים, אנשים קרובים ויקרים לנו מתרגשים ומברכים אותך.
"ג'בריש" – כל אותם שיבושי לשון, מילים מומצאות שחלקן מאומצות ונכנסות אחר כבוד ללקסיקון המשפחתי הפרטי. הכי חמוד שיש. הכי מצחיק שיש. הכי כיף להיזכר.
"ערכים ותפיסות עולם"
קצת כבד לכתוב על ערכים ותפיסות עולם. קצת גדול. כדאי להמתין לרגע של שאר רוח, ולכתוב. מה הם הערכים ותפיסות העולם שלנו כהורים, כאנשים, כמשפחה. מה הם הערכים שחשובים לנו ושנרצה לגדל את ילדינו לאורם. מה חשוב לנו להנחיל להם. בשלבים מאוחרים יותר כשהשגרה ומטלות היום יום משתלטות יהיה מעניין לקרא מה חשבנו ותכננו אז, ברעננות של ההתחלה.
ועוד...
כתיבת יומן לתינוק היא מסע משותף. חולייה מקשרת. מתנה מופלאה להעניק לילד שגדל ושאותה הוא יעריך עד הסוף כשיהפוך להורה בעצמו..
Tweelingen Baby Book – תועד באהבה...
יומן לתינוק יצא לדרך !!!
בשעה טובה והתרגשות היומן לתינוק יצא לדרך!!! אחרי חודשי עבודה ארוכים, היה מרגש לראות את הקופסאות המסודרות, עומדות אחת ליד השניה בדרך לחנויות...
ניתן לקנות את היומן לתינוק ברשת דיאדה ובחנויות נוספות למוצרי תינוקות (בייבי טבע, טומיטי, שונרא ועוד) וכמובן - בחנות הסטודיו.
ובקרוב גם בחנות etsy. ההשקה בקרוב...
היומן כולל 64 עמודים לתעוד החוויה המופלאה של ההריון, הלידה וכל השלבים עד יום הולדת שנה, כולל דפים:
הכל אודות אמא,
הכל אודות אמא,
הכל אודות אבא,
אמא הריונית,
סיפור הלידה,
אמא כותבת לך,
Home Sweet Home,
הפעמים הראשונות,
ג'יבריש
ועוד!
מתנת לידה מרגשת ושונה, שתלווה את המשפחה שנים ארוכות.
ניתן לקנות את היומן לתינוק ברשת דיאדה ובחנויות נוספות למוצרי תינוקות (בייבי טבע, טומיטי, שונרא ועוד) וכמובן - בחנות הסטודיו.
ובקרוב גם בחנות etsy. ההשקה בקרוב...
יום שלישי, 10 במרץ 2009
שלושה ילדים ועסק
בתור התחלה, עוד קשה לי לעכל שיש לי שלושה ילדים. על הגדולים (תאומים, כמעט בני ארבע) עבדנו קשה. השלישי (חצי שנה בעוד יומיים) הגיע בהפתעה... וכך הפכנו למשפחה בורגנית ממוצעת (אמנם החברות שלי טוענות בתוקף שארבעה ילדים זה השלושה החדש, אבל חובת ההוכחה עליהן...).
והעסק? העסק נולד אחרי הלידה של הגדולים. נשמע בנאלי אבל זה מה יש. אחרי 13 שנות היי-טק אינטנסיביות – יום אחד זה נגמר וביום שיצאתי לשמירת הריון ידעתי שזה היום האחרון שלי בהייטק.
לעומת זאת, בהחלט לא ידעתי מה אני הולכת לעשות.
בשלב ראשון התחלתי לימודי רפואה סינית. כמו שקל להבין, לא יצא מזה הרבה... ואחרי השנה הראשונה פרשתי מהתחום. הרעיון ליצור אלבומים הגיע, כטבעם של רעיונות טובים, במקרה. קרן, אחותי האהובה והמוכשרת החליטה לקנות לי אלבום כמתנת לידה וגם לצלם ולסדר אותו בתור האלבום הראשון של הילדים. היא חיפשה אלבום מיוחד ומרגש, וכמובן שלא מצאה. בהיותה מוכשרת ויצירתית כפי שהיא, היא עשתה אחד בעצמה – אלבום תחרה לבנה, כרוך בעבודת יד. את העיצוב הפנימי היא עשתה בשיטת ה – Scrapbooking שלא היכרתי עד אז. יצא מרהיב. האלבום עמד בסלון חצי שנה עד שעלה לי הרעיון לעשות מזה עסק. התקשרתי לקרן בשבת גשומה אחת, ואמרתי לה להקשיב עד הסוף לפני שהיא פוסלת כי מדובר ברעיון טוב... מאז עברו שלוש שנים ועושה רושם שאכן זה היה רעיון טוב. אמר לי פעם מישהו שעסק שמגיע לשנתו השלישית זה כבר סימן טוב. כי השנה הראשונה היא שנת ההתאהבות. השנה השניה היא שנת ההתפכחות, כי זה הרי לא כ"כ פשוט. ואם הגעתם לשנה השלישית ואתם עדין מחוייבים לעניין, עושה רושם שיש לכם עסק ביד.
ועכשיו האתגר לשלב הכל יחד, ולמעשה זה הבונוס הגדול. העסק מתנהל מהסטודיו הבייתי מה שמאפשר לי גם לעבוד וגם להיות בבית. בכל בוקר כשכולם הולכים לגן / לעבודה / ישנים לידי בעריסה ואני מכינה קפה ומתיישבת מול המחשב להתחיל לעבוד, אני יודעת שיש לי שילוב מנצח.
והעסק? העסק נולד אחרי הלידה של הגדולים. נשמע בנאלי אבל זה מה יש. אחרי 13 שנות היי-טק אינטנסיביות – יום אחד זה נגמר וביום שיצאתי לשמירת הריון ידעתי שזה היום האחרון שלי בהייטק.
לעומת זאת, בהחלט לא ידעתי מה אני הולכת לעשות.
בשלב ראשון התחלתי לימודי רפואה סינית. כמו שקל להבין, לא יצא מזה הרבה... ואחרי השנה הראשונה פרשתי מהתחום. הרעיון ליצור אלבומים הגיע, כטבעם של רעיונות טובים, במקרה. קרן, אחותי האהובה והמוכשרת החליטה לקנות לי אלבום כמתנת לידה וגם לצלם ולסדר אותו בתור האלבום הראשון של הילדים. היא חיפשה אלבום מיוחד ומרגש, וכמובן שלא מצאה. בהיותה מוכשרת ויצירתית כפי שהיא, היא עשתה אחד בעצמה – אלבום תחרה לבנה, כרוך בעבודת יד. את העיצוב הפנימי היא עשתה בשיטת ה – Scrapbooking שלא היכרתי עד אז. יצא מרהיב. האלבום עמד בסלון חצי שנה עד שעלה לי הרעיון לעשות מזה עסק. התקשרתי לקרן בשבת גשומה אחת, ואמרתי לה להקשיב עד הסוף לפני שהיא פוסלת כי מדובר ברעיון טוב... מאז עברו שלוש שנים ועושה רושם שאכן זה היה רעיון טוב. אמר לי פעם מישהו שעסק שמגיע לשנתו השלישית זה כבר סימן טוב. כי השנה הראשונה היא שנת ההתאהבות. השנה השניה היא שנת ההתפכחות, כי זה הרי לא כ"כ פשוט. ואם הגעתם לשנה השלישית ואתם עדין מחוייבים לעניין, עושה רושם שיש לכם עסק ביד.
ועכשיו האתגר לשלב הכל יחד, ולמעשה זה הבונוס הגדול. העסק מתנהל מהסטודיו הבייתי מה שמאפשר לי גם לעבוד וגם להיות בבית. בכל בוקר כשכולם הולכים לגן / לעבודה / ישנים לידי בעריסה ואני מכינה קפה ומתיישבת מול המחשב להתחיל לעבוד, אני יודעת שיש לי שילוב מנצח.
הירשם ל-
רשומות (Atom)